דמות אם של מטפלת לקשישים
בערב שישי שמעתי סיפור על מטפלת לקשישים שקראה למטופלות
שלה אמא. המטופלת העכשווית שלה היתה מדור ישן, כיאה לקשישה כמובן, והודיעה לה נחרצות שיש לה כבר
מספיק ילדים וילדות, והיא לא אמא שלה. אותה מטפלת לקשישים
נעלבה קלות אך כמובן שכיבדה את בקשתה של המטופלת שלה וקראה לה בשמה העברי היפה, למרות שהיה לה קשה להגייה. הנכד שסיפר את הסיפור על אותה מטפלת
לקשישים, כשהקשישה היא סבתו, הביע צער קל על שסבתו
איננה טיפוס חם יותר שישמח לכינוי החיבה ולביטוי הקרבה ושבכלל היה מתפתח קשר חם
וקרוב יותר בין אותה מטפלת לקשישים וסבתו, כדי שלסבתו יהיה
מעניין יותר בגילה עם המטפלת שלה, בעוד רוב הרגלי יומה השתנו
ועיניניה החברתיים פחתו, כך שמקום לקשר חדש נפתח.
מטפלת לקשישים, בחום, בקור וללא מחסור
חמה או קשוחה, גאה או מלאת חיבה, המטופלת ואותה מטפלת לקשישים חוות ביחד תחת אותה קורת גג ימים חמים, ימים קרים, מצב מדיני, ואירועי היום. הן חולקות יחדיו חלק מן הארוחות, הליכות יומיות
וחיוכים של בוקר טוב. אותה מטפלת לקשישים מטפלת
בחיבה והיחסים לא חייבים להיות חמים כדי להיות נאים ובעיקר מטופלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה